קראתי (באייריש טיימס ובג'ורנאל) שגילו גופת אדם בבוג במחוז מיט' (County Meath). אל חשש, המשטרה המקומית לא תפתח בחקירה שכן מדובר בגבר או איש שמצא/ה את מותו/ה לפני מאות אם לא אלפי שנים. במקום, הצוות הארכאולוגי של המוזיאון הלאומי של אירלנד הוזמן לבדוק את השרידים.
זו הזדמנות מצויינת לספר על אנשי הבוג, שלושה מהם נמצאים במוזיאון הלאומי של אירלנד ברחוב קילדייר (Kildare) בדבלין. המונח הרשמי לבוג (Bog) בעברית הוא ביצת כבול. הואיל והשם ודאי לא אומר לרוב הקוראים הרבה, אמליץ לקרוא את תת הערך המוקדש לכך בוויקיפדיה בעברית או את הערך המלא באנגלית. לא אלאה אתכם בהסברים טכניים לגבי הביצה, רק אכתוב שחומרים אורגניים ובכלל זה בני אדם ובעלי חיים נוטים להשתמר בבוג, בניגוד לבני אדם שנקברים בסוגי קרקע אחרים והופכים מזון לתולעים ויתר מפרקים.
אירלנד, מדינה גשומה וקרירה, התברכה באדמות בוג רבות. וכך אחת לזמן מה מוצאים בבוגים ברחבי המדינה אנשים משומרים להפליא זמן רב לאחר שנפחו את נשמתם. שלושה מהם, כאמור, שהשתמרו בצורה פנטסטית אפשר לראות במוזיאון ברחוב קילדייר.
יש משהו מטריד בצפייה באנשים מתים במוזיאון (תחושת מועקה דומה ניתן לחוש בצפייה במומיות. אגב במוזיאון האמור מספר מצרים חנוטים וסרקופגים מעוטרים, כך שאם אתם במקום בהחלט מומלץ להעיף מבט בחלק המצרי הקטנטן של המוזיאון). האנשים הללו הועברו עשרות ואף מאות קילומטרים (אלפי במקרה המצרי) מהמקום בו יקיריהם חשבו שמצאו עבורם מנוחת עולמים. טרם גיבשתי דעה בנוגע לעתידי, אך אני מניח שלא הייתי רוצה להיות מוצג לקהל הרחב במוזיאון כלשהו לאחר מותי, רק משום שאיזה ארכאולוג חשף את גופתי. ואף על פי כן, על אף חוסר הנחת שהצפייה באנשי הבוג גורמת, זה בהחלט מרתק.
על אף שהצופה יודע כי מדובר באנשים של ממש, בשר ודם, יש משהו לא אנושי במתים הללו. אולי זה הגוף הפחוס מהלחץ של האדמה, אולי זה העור שעבר תמורות ומזכיר עור שרואים בארנקים ונעליים יותר מאשר עור אנושי מוכר. ועף על פי כן, קשה שלא לדמיין שפעם אנשים אלה התהלכו על פני האדמה.
אז אם אתם בדבלין, בהחלט מומלץ לבדוק את הנושא. אנשי הבוג נמצאים בקומת הכניסה משמאל לכניסה.
גופת אדם שנמשטה מהבוג, המוזיאון הלאומי, דבלין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה